top of page
הספר נדנדות מוקאפ רקע שקוף_edited_edited

נדנדות.

סיפור אנושי חשוף על תנועה מתמדת
בין חששות לתקווה, על הורות, על אוטיזם, ועל היכולת להחזיק את כל חלקי החיים — גם כשהאדמה זזה מתחת לרגליים.

גב הספר ״נדנדות״

יש רגעים בהורות וגם בחיים  שבהם האדמה זזה מתחת לרגליים, ואנחנו לומדים להישאר. לא כי אנחנו יודעים מה לעשות, אלא כי אין לנו ברירה אחרת מלבד להיות שם. ״נדנדות״ נכתב מתוך המקומות האלה. המקומות שאין להם שם ברור. בהם הפחד והאהבה חיים יחד, והשאלות גדולות מהתשובות.​ זה לא ספר שמבקש להסביר. זה ספר שמבקש להיות. להניח מילים במקום שבו לפעמים יש רק תחושה.

01

זה ספר על תנועה פנימית.


על רגעים בהם משהו זז מתחת לפני השטח,
גם אם מבחוץ הכול נראה אותו דבר.

לא תנועה של פתרונות,
אלא של הקשבה.
של הסכמה להישאר
גם כשאין תשובה ברורה.

03

זה ספר על הורות


ברגעים בהם האינסטינקט חזק מהידע,
והאהבה גדולה מהיכולת להסביר.

על הורות שלא תמיד נראית כמו שדמיינו,
ושדורשת מאיתנו
להיות נוכחים
לפני שאנחנו יודעים מה לעשות.

02

זה ספר על מפגש עם שונות.


עם ילד שמבקש שנלמד שפה אחרת,
קצב אחר,
דרך אחרת להיות בקשר.

לא ממקום של הגדרה,
אלא ממקום של קרבה.


של למידה הדדית
בתוך חוסר ודאות.

04

זה ספר על א.נשים במסע.

על זהות שנבנית מחדש
כשחיים קורים אחרת ממה שתכננו.

על היכולת להחזיק מורכבות,
לא לברוח מהכאב,
ולמצוא בתוכו
משהו שממשיך לנוע.

Open Book Table

אני לא מגיעה לכאן כסופרת שיודעת.

 אני מגיעה כאישה שחיה. כאמא. כמי שניסתה להבין ונשארה לא פעם בלי מילים. ​הכתיבה שלי לא נולדה מרצון לספר סיפור, אלא מהצורך לעצור רגע בתוך הרעש.​ להקשיב למה שמבקש להיאמר, גם כשאין לו שם ברור.​ זה לא מסע של תובנות גדולות, אלא של רגעים קטנים.​ כאלה שנראים שוליים, אבל משנים משהו מבפנים.​​ ״נדנדות״ נכתב מתוך החיים עצמם מתוך הורות, מתוך תנועה, מתוך המקומות שבהם אי־הוודאות הופכת לחלק מהיום־יום.​ אני לא מחפשת לתת תשובות. רק להניח מילים במקום שבו לפעמים יש רק תחושה.

חתימה ותמונה שרית נוריאל

לפעמים זה לא הרגע שבו הכול קורס. אלא הרגע השקט שאחריו.
כשהלב עוד דופק מהר, והעולם כבר המשיך,
ואת נשארת לבד עם השאלה
איך ממשיכים מכאן.

Classic Typewriter

.הספר הזה יכול להיות בית

 לאימהות שחיות בתוך אחריות גדולהושואלות את עצמן בשקט אם הן עושות מספיק.​ למי שמגדלת ילד בעולם שלא תמיד יודע להכיל אותו, ולומדת איך להישאר קרובה גם כשהדרך משתנה.​ לאנשי חינוך וטיפול שיודעים שלפעמים נוכחות חשובה יותר מתשובה.​ ולמי שלא יודעת לקרוא לזה בשם, אבל מרגישה נדנוד פנימי שמבקש מקום.

תגובות הקוראים

ענת מדסוו קינסט

כמה גיבורים יש לך בסיפור! רק את עם האמפתיה הבלתי נגמרת היית יכולה לכתוב את כולם. ררואה את כולם, מרגישה את כולם, נענית לצרכים של כולם. רק את עם תעצומות הנפש וראיית הטוב יכולת לנצח על התזמורת המופלאה הזו ולתת לכל אחד מקום מיוחד בחיים, בלב ובספר הזה. 
הספר מדהים! 

שולי ארליך

גמעתי כל מילה, כל שורה, כל עמוד ופרק מזוויות הראיה שלך ומעיניהם של כוכבי הצפון שלך.. דמעתי רבות, חייכתי ולא אחת כאשר הבנתי כי רבים מהתיאורים העלו בי זכרונות חיים, רגעים שראיתי או שמעתי ממך בזמן אמת! הדרך שעשית כאמא, כלוחמת, וגם כיוצרת ראויה להערצה. תודה על הכנות, על ביטויי הכאב לצד התקווה. יודעת ובטוחה כי השמעת הקול שלך האישי שלך יהדהד למשפחות נוספות ויעזור להן במסען. 

יהודית גלבוע

בלעתי את הספר במהירות ועדיין מעכלת את הקושי שבהתמודדות, את החשיפה, את האומץ לצאת פומבית ולהודות בקשיים המלווים גידולו של בן אוטיסט. הכתיבה קולחת ומלאת הומור וכאב. מומלץ מאוד לכל אחד/ת ובמיוחד למי שמתמודד עם ילדים על הרצף.

הספר נותן מילים למה שלא תמיד ידעתם להסביר, אבל הרגשתם כל החיים.

הספר נדנדות מוקאפ רקע שקוף_edited_edited
bottom of page